לנצח את הסרטן החברתי
ביום השואה, כבכל יום, ישבתי בקפה השכונתי ללגום את ההפוך קטן, חלב רגיל אך רותח, שלי. ב- 10 נשמעה הצפירה. כל יושבי ועובדי בית הקפה, כולל שבי נכסי דלא ניידי, כולל ביאטריס מהמכבסה, כולל כל העוברים והשבים, כיבדו את דקת הדומייה בעמידה, ראשם מורכן ובמחשבותיהם, וודאי הם מדלגים מן המאורעות הנוראיים שאירעו לפני 75 שנה על אדמת אירופה לאלו שאירעו ב- 7/10, על אדמת עוטף עזה, וחוזר חלילה.
יש משהו ברגע הטקסי והמשמעותי הזה - כאשר את יודעת שרוב אזרחי ישראל עומדים כעת בדומיה, ומחשבותיהם מכוונות לאותם אזורים של ההיסטוריה האנושית - משהו בעל איכות מיוחדת, ששווה יותר מסך החלקים, אשר מרכיבים את היומיום שלנו, ואת החיים שלנו כפרטים, במדינה הזאת.
במעלה ההיררכיה הארגונית
לפני למעלה מ- 2,000 שנה ניסח אריסטו את הפתגם: 'השלם גדול יותר מסך חלקיו' ומאז זה הפך למוטו רווח בתחומי דעת ועיסוק שונים. באמצע המאה ה- 19 הפילוסוף ג'ורג' הנרי לואיס טבע לראשונה את המושג 'אמרגנטיות' (emergence) שמבטא ומחדד את המוטו של אריסטו, ולפיו 'תכונות איכותניות' מפציעות בכל רמת ארגון חדשה של מערכת מורכבת. תכונות אלה לא ניתנות לחיזוי על סמך הרכיבים שמרכיבים את רמת הארגון הנמוכה יותר במערכת, וערכן גדול יותר מסך הרכיבים שמרכיבים אותן.
רעיון האמרגנטיות גובש במסגרת תאוריה הוליסטית שצמחה בשנות ה- 60 של המאה ה- 20 ושמה אורגניציזם. התאוריה האורגניציסטית באה לפשר בין הגישות הפילוסופיות הניצות – ויטליזם (יש מרכיב אלוהי באורגניזם החי) ומכניזם (את האורגניזם החי, כמו כל מכונה, ניתן להסביר ע"י חוקי הכימיה ואפילו הפיסיקה). תאוריה זו הציעה להתמקד באינטראקציות שנוצרות בין רכיבי המערכת, ותארה התהוות ספונטנית ודינמית של סדר, בתוך מערכות מורכבות שאינן נמצאות בשיווי משקל, כגון הגוף החי.
האורגניציסטים לא הסתפקו בהסברים רדוקטיביים (מצמצמים) של תופעת החיים וטענו כי על מנת שניתן יהיה להסבירה במלואה, יש להתייחס ליצור החי כאל ישות שלמה, ובכלל זה, להתייחס לאינטראקציות המתקיימות בין רכיבי המערכת לבין עצמם, ובינם לבין האורגניזם השלם.
כך לדוגמא, רקמה היא תופעה איכותנית שמפציעה מתוך מאגר של תאים, המרכיבים רמה היררכית נמוכה יותר בגוף החי. אבר כמו ריאה, או כליה למשל, הוא ההתגלמות האמרגנטית של הרמה הבאה, ואילו האורגניזם כולו הוא השלם ששווה יותר מסך הרכיבים שמרכיבים את הגוף, בכל רמות ההיררכיה הנמוכות יותר. האורגניציסטים ממשיכים לעלות ברמות ההיררכיה ומדברים על קבוצות, ואף חברות שלמות, עד אשר מתוך כל אלה מפציעה, או מגיחה אם תרצו, המערכת האקולוגית.
הציונות כמעשה אמרגנטי
במעבר חד, ניסיתי להתבונן בחברה הישראלית ובתהליכים המטלטלים של השנה האחרונה, דרך משקפי האמרגנטיות. קחו למשל את המיתוג המוצלח של ישראל כ'אומת הסטארט-אפ' - מיתוג שנולד לפני כעשר שנים ונועד לבטא את השגשוג וההצלחה של תעשיית ההייטק דרך שלל הרכיבים שהיא כוללת, כמו: סטארט-אפים, מאיצים טכנולוגים, מתחמי עבודה משותפים, 8200, טאלנטים ועוד. בעיני, המיתוג שדבק במדינת ישראל והתפשט בעולם, הוא ביטוי חברתי נהדר להפצעה של תופעה אמרגנטית. שכן גם אם היינו מנתחים את כל הגורמים והרכיבים שהובילו למיתוג המוצדק, ואף סוכמים אותם - לא היינו מצליחים להסביר באמצעותם את ההצלחה, הבאמת יוצאת דופן, לה זכה המותג 'אומת הסטארט-אפ'.
אבל זוהי דוגמא קטנה. אם נלך כמה שנים אחורה בזמן, ונקפוץ במעלה ההיררכיה הארגונית, נוכל לטעון כי הרעיון הציוני, או מדינת ישראל לכשעצמה, היא דוגמא לתופעה אמרגנטית יוצאת מגדר הרגיל. שכן גם אם נחזור לצפות בעיון בקלטות די.וי.די. ישנות של הסדרה האייקונית 'עמוד האש', נכיר, נלמד וננתח לעומק את המרכיבים והגורמים שהובילו להקמת המדינה, כולל הרצל ורוטשילד, וא.ד. גורדון, ויצמן ובן גוריון, הבריטים, הספר הלבן, והצהרת בלפור, השואה, העליות והמעפילים, גיא אוני ותל אביב, ומלחמת העצמאות, וכור ההיתוך וכו' וכו' – לא נוכל להסביר כיצד מכל אלה, ומן האינטראקציות ביניהם, צמחה לבסוף מדינת ישראל. וודאי נסכים, שגם כאשר התגבשה כבר תוכנית להקים מדינה, לא ניתן היה לחזות מראש, על סמך רכיבי המערכת, מה יהיו אופיה וחזותה של זו, ועוד נסכים, כי בסופו של דבר השלם הפך לגדול בהרבה מסך חלקיו, או לפחות כך היה, עד נקודת זמן מסוימת.
7/10 כאירוע אמרגנטי, הגרוע משלל מרכיביו
פילוסופים של מדעי החיים הגדירו לאורך השנים סוגים שונים של אמרגנטיות: חלשה, חזקה, נומינלית ועוד, אך רובם ככולם, לא הבחינו בין אמרגנטיות חיובית לשלילית, או לפחות לא נתקלתי באבחנה כזאת. באופן אישי הייתי מצפה מכל מאפיין אמרגנטי שמפציע ברמת היררכיה גבוהה יותר, כי יניב לאורגניזם ערך ותועלת גבוהים יותר מסך חלקיו, וברגע שמפציעה תופעה שהיא בוודאות גדולה יותר מסך הרכיבים, אך באותה נשימה גם מזיקה לאורגניזם, כמו תאים סרטניים למשל – מן הראוי לתייג אותה כאמרגנטיות שלילית. ההתיחסות אגב לסרטן כתופעה אמרגנטית בכלל, בקרב ההוגים בתחום, עדין שנויה במחלוקת ויש הרואים בסרטן כשל-התפתחותי ולכן לא יכולים להתייחס אליו מלכתחילה כתופעה אמרגנטית, חיובית או שלילית.
דוגמא נוספת, אך שונה במקצת, היא ה'תודעה' המהווה בעיני ביטוי מהפנט לאמרגנטיות, המדגים קפיצה משמעותית ברמת המורכבות מן הרמות הנמוכות יותר בהיררכיה (אברי הראש, ניירונים, נוירו-טרנסמיטורים, הורמונים ושלל הקשרים ביניהם) לרמה החדשה. אולם תודעה יכולה להתבטא במחשבות ובעשייה חיובית ותורמת, כמו גם שלילית ומזיקה.
ובאנלוגיה לעניינינו, כבר קשה להיזכר מתי צמחה בחברה הישראלית בשנים האחרונות תופעה אמרגנטית מעצימה, כזאת שמעוררת גאווה לאומית, כזאת שמהווה קפיצת מדרגה, אבל בכיוון חיובי. אם אנחנו מאמצים את הטרמינולוגיה הזאת של אמרגנטיות חיובית ושלילית, הרי שבקלות נוכל להתייחס לטבח ה- 7/10, כאירוע אמרגנטי, אשר צמח והתפתח (או שמא התדרדר) מתוך שלל רכיבים וגורמים מרמת ארגון נמוכה יותר, ובסופו של דבר הפך למפלצת שגדולה בסדרי גודל מסך אבריה. וכפי שנוכחנו על בשרינו, אף נכשלנו לחזות את האירוע מראש, כלומר לפנינו כל המאפיינים הנחוצים להגדיר האירוע כאמרגנטיות, ללא ספק, שלילית.
מרבית הישראלים וודאי שואלים את עצמם איך יוצאים מן המערבולת השלילית הזאת, אשר ממשיכה להתדרדר מרמה לרמה, ומהווה את המשבר הכי גדול, בסדרי גודל, בתולדות מדינת ישראל. אני חייבת להאמין כי תופעות חברתיות כגון 'יציאה של מאות אלפי ישראלים לרחובות', 'מחאה פעילה' ו'ערבות הדדית' הן הניצנים של האמרגנטיות החדשה, החיובית והמרוממת. אם כל אחד מאיתנו, בורג במערכת עצומה ומופלאה, יתרום את חלקו, יבוא באינטראקציה עם הסובבים אותו - תופעות אלה של אמרגנטיות חיובית, יגדלו, יתפתחו ויתעצמו, מרמה לרמה, ויכריעו בסופו של דבר את תאי 'האמרגנטיות השלילית' הממאירים שפשו בעם, יטהרו את החברה הישראלית ויפנו מקום לשחר של יום חדש. לו יהי.