ניואנסים

עֲטוּפָה בְּצֵלוֹפָן,
חֲגִיגִית וּמַזְמִינָה,
מַגְנִיבָה אֵלַי קְרִיצָה
אוֹי, קָרב כָּל כָּךְ קִצָּהּ.

הִיא אוֹרֶבֶת לִי בַּשַּׁעַר
מִשְׂתָּרַעַת אַפְּרַקְדָּן,
"כָּל מָה שֶׁשֶּׁלִּי שֶׁלְּךָ הוּא"
כָּךְ לוֹחֶשֶׁת, כְּבָר אֵינָהּ.

אַךְ בַּבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי
עַל גְּלִידָה אֲנִי מְוַתֶּרֶת.
מַשְׁלִיכָה אֶת הַמִּכְמֹרֶת,
מַמְתִּינָה לָהּ בִּדְמָמָה.

הִנֵּה קְצֵה שָׁעָה נִתְפֶּסֶת
הִיא בּוֹלַעַת הַפִּתָּיוֹן,
וַאֲנִי אוֹתָהּ טוֹרֶפֶת
עַד הַבִּיס הָאַחֲרוֹן.

מְרֻכֶּזֶת כָּל כֻּלִּי
וְשׁוֹנָה דַּקָּה דַּקָּה,
הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלִּי לוֹמְדוֹת
מִקְצָבָהּ שֶׁל כָּל שְׁנִיָּה.

כָּךְ וִדֵּאתִי שֶׁמִּצִּיתִי
כָּל שְׁנִיָּה וְכָל דַּקָּה,
מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁכַּחַת
שֶׁקִּבַּלְתִּי מַתָּנָה.